מכיוון שמצב הערות הינו היפוך מוחלט של מצב תודעתי וקפיצה ספונטאנית ממצב של קיום אוטומאטי אל מצב של בחירה מלאה של כל פעולותינו,
אין כאן מקום לתהליך כלל, ובעת ובעונה אחת אנו יודעים כי נדרשות פעולות תהליכיות כדי להגיע למצב ערות, לסוף האשליה.
תהליך ההתעוררות כולו הינו בעצם תהליך של הכנה ואימון לאותו רגע התעוררות ספונטאני, תהליך שיכול להיות ארוך ומייגע שעדיין רק מעטים מוכנים לעשות.

אם כך, מהי התעוררות?

ההתעוררות עצמה הינה שלבי ההתחברות לרעיון המתעורר בתוכו של האדם הישן ומתגלה כחשובה יותר מרצונותיו הפרטיים שהיוו העיקר עד כה,
מתעורר באדם זיכרון עמוק ולא שכלי, שהוא כאן כדי לתת ולשרת.

אדם ער רואה את עצמו ככלי למען העולם. הוא רואה את היחיד כסיפור חלקי בלבד,
המסור לשרת את השלם, כרגל המשרתת את הגוף, תוך כדי שהכלי משתנה בהתאם למה שהגוף רוצה שיקרה.

ברגעים של קליטת מידע והיזכרות רגעית, אנשים חושבים שהם מתעוררים, אך במהרה מתגלה שהיה זה עוד חלום.
כשאדם מתעורר הוא יודע שמשהו השתנה לעד. זאת לא מחשבה שיש בה ספקות או חוויה זמנית.

יש להבדיל בין ערות למודעות. ערות היא חוויה תאית ולא מחשבה שכלית על עצמי.
היא מתקיימת ברמה החווייתית ההווייתית ובאה לידי ביטוי דרך התנהגות הגוף ודרך השכל בחשיבה ספונטאנית ויצירתית.
מודעות זאת ההכרה השכלית במה שקיים, החיבור של האדם למה שקורה סביבו וניתוב תהליך החשיבה למען המטרות שהציב עבורו.

אדם ער לוקח אחריות על הכול, אין לו יותר את מי להאשים ונגמרו לו התירוצים, הוא לוקח אחריות מלאה על כל דבר שקורה בתוכו וסביבו,
כולל את כל מה אנשים “עשו/עושים לו” או “גורמים לו להרגיש”, הוא יודע שהכול סביבו יוצא ממנו.

התעוררות מלאה היא רגע של בחירת כיוון בחיים וכינוס כל הכוחות לאותו כיוון,
רתימת תהליך החשיבה למה שמעבר למעבר לעצמי בכדי להפוך להיות כלי שרת של העולם,
רגע של היזכרות והנהגה נכונה בגוף, הנובעת מתוך שחרור מלא ממי שחשבנו שהיינו לפני.

אילן אביב
תלמיד ומורה, כמו כולנו

תגובות מהאתר הקודם:

  1. דעתך והשקפתך על המוות
    מאת: רן

    22 ביולי, 2015

    מעניין לשמוע את השקפתך על המוות. לאחר שנים רבות של מחשבה הגעתי למסקנות משלי.עם זאת אני עדיין תלמיד ואיך סוקרטס אמר “מה שאני יודע זה שאני לא יודע”, במילים אחרות לעולם לא אפילו גרגר חול מתוך מאגר הידע העצום.

    בכל מקרה לעניות דעתי אין כלום אחרי המוות, אנחנו חדלים לחלוטין להיות.
    לדעתי לבוא ולהגיד שאני בעצם לא קיים ולכן בעצם אין מה לפחד מהמוות זה משחק מילים, טריק פילוסופי זול שלא מוביל לכלום. אנחנו ולכל מי שאנחנו היינו ואי פעם נהיה נמצא בתוך הגוף הזה, כולל ” הנשמה”, אין באמת נשמה, זה הכל אחד עם החומר. ולכן כשיגיע זמננו, אנחנו נחדול לעד. אין עולם הבא ואין כלום אחר כך. איך אפשר להיות שמח בתוך הכרה כזאת של חידלון?

    תגובה חדשה | 

    • השקפתי על עניין המוות
      מאת: אילן אביב

      23 ביולי, 2015

      שלום רן ותודה גדולה על שאלה מאתגרת ועמוקה.
      בכנות, אינני יודע אם יש קיום אנושי אחר מלבד קיום בגוף אנושי, וגם אחרונת הדעות שהייתה לי בנושא נשרה ברגע שהסכמתי לקבל את זה שאינני יודע.
      אני כן יודע שאנחנו חיים בגוף אדם, בשר ודם. פיזי ואמיתי שרק שכל חולני ירצה לערער על קיומו.
      בשנים האחרונות שווקה אמונת “האנרגיה הקוואנטית” שזרעה במוחם של אנשים רבים את הרעיון שהמציאות הפיזית היא רק בראשם. מי שנתפסו ברשת האשליה קיבלו עוד סיבה להאמין שהם לא קיימים, וזאת רק התחלת הסיפור.

      אינני יודע מהוא מוות, אך אני יודע מהם חיים ואני רוצה שהם ימשכו לעד!!

      כל סיפור “החיים שלאחר המוות” הומצא כדי למסך את הפחד הבסיסי (והבריא) של האדם ממותו, מסיום חייו. הרי כל אדם שפוי שיחשוב על כך שכל יום שעובר מקדם אותו ליום מותו, יפחד מהגזירה המתקרבת, ו’חלילה’ יעלו בתוכו רצונות חדשים להימנע מיום הגזירה, שלא יתעורר לחיי נצח!!
      (רבות הסיבות לכך שאנשים מסוימים ירצו שהאנושות תפעם בקצב של 70 שנים, ועל כך אוכל להרחיב במאמר אחר או בתשובה למי שישאל)

      אינני יודע איפה התחילה ההונאה הגדולה של האנושות, אך אני כן יכול לומר לך שזאת ההונאה הכי גדולה בהסטוריה האנושית, בה נמכר לבני האדם סיפור הזוועה הנוראי ביותר, בו כולם מאמינים היום.

      יותר מ 7 מליארד בני אדם מאמינים בכל ליבם שעליהם למות מוות ביסורים, וממש ברגע זה צועדים אל מותם. קומץ קטן (ממש מעטים) פועלים כרגע כדי לשנות את זה, הם המוזרים שהתעוררו והבינו שהם רוצים לחיות, לחיות ולחיות. מחפשים ומבררים איך עושים את זה, מנסים להיזכר בקוד החיים הבסיסי.

      נראה שהמוות הפך להיות הדבר הבלתי ניתן לשינו, הוודאות המוחלטת של בני האדם על כוכב הבחירה – ארץ. (מקווה שגם בך האבסורד הזה מעלה חיוך).

      חשוב להבין, שכדי שבני אדם יהיו מוכנים לקבל על עצמם גזירה נוראית כל כך, היה הכרח לספר להם סיפור מספיק משכנע (לפחות לדורות הראשונים, כי אחריהם הם העבירו את האמונה לילדיהם בצורה אוטומאטית) כדי שיסכימו לצעוד אל כליונם ולא לנסות לשנות את זה.
      כיום, אנשים מערביים אינטליגנטיים ביותר, מספרים לילדיהם את סיפור הזוועה, ומתכנתים אותם להיות חלק משושלת ההישרדות הסופית.

      סיפור החיים שלאחר המוות הוא סיפור שמצליח להרגיע את הנידונים למוות (ועדיין אינני קובע אם יש בו אמת או לא, זה מעבר לידיעתי=אינני יודע) ולאפשר להם לקיים אורח חיים סביר (בד”כ low life) תוך כדי שהם סופרים את השנים שנותרו להם (ימי הולדת..מכיר?) וממתגים האחד את השני לפי שכבת גיל וזמן נותר על פני האדמה.

      שאלת אותי לגבי מה שקורה אחרי המוות, ואני עונה לך חברי, שמבחינתי החיים הם הדבר החשוב ביותר ביקום, מעל כל אמונה או מחשבה של מיינד!!
      החיים הם קדושים, הם פאר היצירה של היקום (אלוהים למי שמתאים לו), הם התגשמות הפלא שמתרחש בכל שניה. החיים הם כל מה שיש.
      (רק השכל האפל ממציא את האין, חוסר, סוף, כליון וכו’, במציאות יש רק יש!).

      אני בחרתי לקדם את החיים ושמתי אותם במעלה הראשונה של דרגות החשיבות של הקיום, ואני מתפלל בכל יום לפגוש אנשים שוויתרו על המוות באופן מוחלט ובחרו בחיים. שבחרו בחיי נצח.

      רק שים לב חבר, שמערכת היחסים של האדם עם המוות היא עמוקה וארוכת שנים, ונוצרו קשרים רבים במוחו של היחיד עם מושג זה, כך שלא יוותר עליו בקלות רבה כל כך. גם שהיחיד אינו יכול באמת להסביר מושג זה (מעבר להסבר הפזיולוגי שהבחין שקורה לאחרים ואמונות נרכשות על מה שקורה “אחרי”) הוא קשור אליו קשר תת מודע עמוק, אמנם מבוסס פחד אך קשור גם לסביבה הקרובה שלו ולדורות ההמשך (הורים, ילדים, נכדים וכו’), מה שאומר=הישרדות.

      בעולם הפחד בו אנחנו עדיין חיים כיום, אם יעלה אדם את רעיון חיי הנצח, לרוב יספוג גינויים ונסיונות להחזיר אותו ל”מוטב”, חזרה לדרך הכליון.

      יש דרך אחרת, היא אינה חדשה אך נשכחה (והושכחה) מהעולם, וכעת אנו זוכים להזדמנות לבחור בה מחדש. דרך החיים מציעה לאדם להתנקות מאחיזת המוות ולהעורר לחיים. היא מציעה לאדם לחיות בעולם אין סופי, כפי שהוא באמת. נצחי

      אילן אביב – אנשים לעולם

    • תגובה חדשה | 

      • תגובה לתגובה
        מאת: רן

        24 ביולי, 2015

        לא שאלתי מה לדעתך קורה אחרי המוות, שאלתי איך אתה מתמודד עם הידיעה של החידלון. מבחינתי מוות זה דבר מאד פשוט להבנה (אך קשה לקבלה), אני בסה”כ חיה כמו כל חיה אחרת שקיימת על כדור הארץ: לכל החיות יש מנגנון דיאנאיי זהה, איברים עם פונקציונליות זהה (כגון לב, מערכת עיכול עיניים וכו), כשידקרו אותי אני אדמם, אני חיה. רק שבמקרה המין שלי שנקרא הומו סאפיינס גם שולט בכדור הזה כרגע. למה זה קרה? יש לכך הרבה תיאוריות. בכל מקרה מוות זה עובדת חיים והיא מקיימת את החיים. חיים בלי מוות הם לא חיים. למשל תאים סרטניים לא יודעים למות וזה מביא מוות. מוות הכרחי על מנת שהחזקים ישרדו בחייהם ועובדה היא שתא אנושי בגוף מתוכנת למות. זברה שהולכת לשתות ואוכל אותה תנין באכזריות רבה, החיים שלה נגמרו בזה הרגע. עבורה משמעות החיים זה הישרדות , לעבור את היום. עבור האדם, ההישרדות יצאה מהמשוואה כי הוא התעלה מעליה. ולכן הוא הצליח לפתח משמעויות אחרות ממה שהטבע הכתיב לו. האדם הוא בגדול רובוט ביולוגי. רובוט שהתפתח במשך 4 מיליארד שנה. איך אני יודע שאין “נשמה” ואין חיים אחרי המוות? בעזרת ניסוי מחשבתי פשוט והסתכלות בעיניים טובות על מה שמתגלה ממנו. הניסוי הוא לחשוב על חולים סופניים כאלצהיימר או איידס. אתה מבין שהאישיות שלהם נגמרת יחד עם החומר המתכלה ופה שללת מיידית את סיפור הנשמה שהיא “רוח נפרדת מהחומר”

        תגובה חדשה | 

      • תודה שענית!!!!, אני אתעמק בזה במהלך סופש
        מאת: רן

        24 ביולי, 2015

        תגובה חדשה | 

        • כדאי להתעמק
          מאת: אילן אביב

          26 ביולי, 2015

          רן, מציע לך להתעמק בתשובתי, אתה תמצא שם את מה שאתה מחפש.
          זה יאתגר את המיינד שלך ביותר, כך שמציע לך לקרוא כמה פעמים.

          אינני מתמודד עם מחשבת החידלון, אלא בוחר ללכת בהיפוך מוחלט. אני בוחר בחיים ומוכן להשתנות כמה שצריך כדי שזה יקרה. (שים לב להצהרה הזאת).

          אכן דרך החיות היא להתכלות, וזה מחזור טבעי וידוע מראש של יצורים שאינם בעלי בחירה, אלא קיימים כפי שהם ללא כל רצון להיות משהו אחר. עולם החיות והטבע הינם רקע המודעות, הקורה באופן טבעי ומחזורי.

          האדם הינו חיה ברמה הגופנית וההתנהגותית, הינו “רובוט ביולוגי” כמו כל חיה אחרת, מלבד זאת שיש לו אפשרות לשנות את התנהגותו לפי הבנתו והתפתחותו, יש לו את הזכות לבחור.

          לפי רמת המודעות האנושית הכללית בזמנים אלה בעולם, אכן רוב בני האדם לעולם לא יגיעו למקום הבחירה, ויחיו את כל חייהם בצורה אוטומאטית. מחשבות – תשוקות – רגשות, מונעי פחד – הנאה.

          רק אלה שהתפתחו מספיק והתעוררו, וראו את טבעם האוטומאטי בצורה מלאה, יוכלו לבחור להתעלות מעל הטבע שלהם.

          כרגע יש מספר קטן מאוד של אנשים כרגע בעולם, שבחרו ללכת נגד התנועה ההמונית של התכלות וודאית, שבחרו לחיות נגד הנהירה ההמונית.

          אני מניח שבקרוב תשאל “איך עושים את זה?”, אבל זאת לא השאלה שיש לשאול לפני שעושים בחירה מהותית ובלתי חוזרת שכזאת.

          שאלת ה”איך” הינה אקט שכלי ידוע מראש, ואינה רלוונטית בשלב זה.

          אילן אביב – אנשים לעולם

          תגובה חדשה | 

          • ועדיין לא הבנתי….
            מאת: רן

            26 ביולי, 2015

            אתה טוען שתחיה חיי נצח?

            בוא נעזוב את ההתפלפלות ונעבור לתכלס…אתה מסכים שעוד 50 שנה פלוס מינוס אנחנו נהיה באדמה, כלומר מה שנשאר מהגוף המת שלנו וכל הסיפור היה מסע חד פעמי ללא עבר וללא עתיד?

            תגובה חדשה | 

            • הבנה
              מאת: אילן אביב

              26 ביולי, 2015

              אמרתי מראש שהמיינד יסרב לקבל את זה.
              מתוכנת הוא מראש לפעימה קצובת זמן
              אנא קרא שוב את מה שכתבתי, התשובות שם.

              הנה משהו שיעזור לך, חלק מקומץ האנשים שבחרו לחיות לנצח בכוכב הארץ וידיאו חיי נצח – אנשים ללא גבולות

              אילן אביב – אנשים לעולם

              תגובה חדשה | 

  2. טקסט מדהים, כל הכבוד
    מאת: רן

    20 ביולי, 2015

    לא משאיר מייל אמיתי מצטער, לא רוצה להיות מופצץ בספאמים
    בכל מקרה טקסט מדהים וכל הכבוד

    תגובה חדשה | 

    • לרן
      מאת: אילן אביב

      20 ביולי, 2015

      דע שהמיילים של הכותבים מוצנעים ומוצפנים בתוך מערכת האתר, כך שאין סיכוי שהם יגיעו לידיים לא נכונות. לא יהיה ספאם ממיילים בתגובות, הם רק לשימוש פנימי של האתר כדי שישלח לכותבים הודעות ויודיע על תשובה שנכתבה.

      תודה על הפרגון לגבי המאמר, מוזמן לשלוח לחברים כדי שעוד מתעוררים יתחברו.

      יום טוב
      אילן אביב – אנשים לעולם

      תגובה חדשה |