לחיות לנצח – ד”ר רועי צזנה – פסטיבל אייקון 2013

החלק הראשון של ההרצאה שמדבר על ריפוי מחלת הזקנה היה מעניין ותורם.
החלק השני בו דיברת על העלאת המוח למחשב, זהו מוות לכל דבר.
הטרנד החדש בו משתמשים בצמד המילים “חיי נצח” בכל הקשור לאינטליגנציה מלאכותית, חוטא ביסודו לרצון הטבעי של האדם לחיות. הוא חוטא לחיים עצמם.
נראה שהמדע לקח את רצון האדם לחיות למקום מעוות, של מכונה בדמותו שלכאורה חיה במקומו, ובעצם רק מבטיחה לאדם פחות פחד פסיכולוגי מהמוות, אך בדיוק כמו כל הדתות, מקדמת את האדם בביטחה למותו שלו.

– מה שאף אחד עדיין לא מוכן להגיד – שאנחנו גופים נצחיים ביסודנו, שנפלו לבורות באחד משלבי ההיסטוריה האנושית, והאמינו שהם חייבים למות –

ההפרדה בין השכל האנושי לגוף היא אקט מוחלט של השכל (המנותק), שסבור שהוא יכול להתקיים בלי הגוף.
עצם ההפרדה הראשונית של תהליך החשיבה מהגוף החושב, היא פיקציה שאין לה כל בסיס הגיוני או מדעי, והיא הפכה להיות טעות ענקית של מי שמקדשים את החיים ורוצים להמשיך להתקיים.

הארכת טלומרים היא אכן פריצת דרך מדעית, והיא עדיין עוסקת בגילוי הסימפטום (אחד מהם) המתלווה לתהליך קמילת הגוף.

השלב הבא של המדע יהיה (תקווה גדולה) להבין שיש גורם שמניע באופן מכוון את מחלת ההזדקנות (מרגע הלידה), והוא גורם תת מודע לחלוטין שקשור ישירות לעצם היותו של האדם “ישן”, מופעל ע”י תכנות מוות בלתי נראה ושקוף לחלוטין לשכל החושב.
מדובר על דחף המוות שנקרא ע”י פרויד Death Urge או Death Drive שיוצר את כל חייו של האדם, מרגע לידתו, כגשר מעבר אל המוות – אל החידלון.

רבים מחלוצי חיי הנצח בעולם כבר יודעים ומבינים שהפיתרון למחלת הזיקנה חייב לבוא ביחד עם התעוררות האדם להיות אדון לגופו ולחייו. המצב התודעתי בו האדם עובר ממצב של קורבן של לידתו ושל חייו, למצב של אחראי מלא לכל מה שקרה ויקרה לו בחייו. מצב בו האדם לוקח מחדש פיקוד על גופו ומחליט על גורלו.

אחד הנושאים שחשוב מאוד להתייחס אליהם – השפעות הסביבה על הסיכוי לרפא את מחלת הזיקנה:
– סביבה של אנשים לייק מיינדד הכרחית לסיכוי של האדם להישאר בחיים, עוד מצב קריטי שממנו מתעלמים המדענים כמעט באופן גורף, ולו מכיוון שהם עצמם לא מוכנים לעשות את השינוי של לעזוב את הסביבה הקיימת שלהם ולהיכנס לסביבה של אנשים שבחרו לחיות.

אמרת בהרצה כמה פעמים שאף אחד לא יודע, (וזאת אכן צניעות מיוחדת שהביאה אותנו לכתוב את התגובה הזאת) וואכן גישוש המדע נמצא כרגע באפלה מכיוון שהוא בודד את התודעה מהגוף -בכיוון בו הוא בחר לחקור.
יש חוקרים שיגידו שאורח חיים בריא וחיובי יאריכו את החיים, אך החלק העיקרי עדיין לא מקשר בין התכנות (דחף) התת מודע למות, לבין מחלת הזיקנה.

תודעת האדם, מסתורית ככל שתהיה (אכן מסתורית לחלוטין) מתקיים רק בתוך גוף אדם, ולכן הינה יחידה אחת עם הגוף.

הרי, הכותב את המילים האלה כרגע הינו גוף אדם, ולא השכל החושב את המילים.
להוציא מהמחשב את המעבד לא יעניק לו יכולת להיות מחשב (למרות שזאת הקבלה פרימיטיבית יחסית לגוף האדם) וכך לא יוכל המעבד לבדו לבצע פעולות חישוב.
מחשב מוכרח להיות מחובר למקור כוח, הוא צריך לוח אם להיות מורכב בתוכו, ודיסק קשיח שיזכור את פעולות החישוב שביצע.
מחשב ומעבד הינם אחד.
גוף ושכל הינם אחד.
ההבדלה ביניהם היא רק לצורך הבנה, ואינה יכולה להתקיים במציאות.
אפשר להסתכל על נושא אחר כמו יסודות של בניין רב קומות (עזריאלי למשל). ההבנה שלנו שיש לבניין יסודות תעניק לנו סדר חשיבתי לגביו, אך חלילה אם נפריד את הבניין מהיסודות במציאות, לא יהיה יותר בניין ולא יהיה יותר נושא לחשוב על יסודותיו.
מה שישאר זאת ערימת הריסות לחשוב עליה, והרי יצרנו נושא חשיבה חדש.

תודה לך על הרצאה נפלאה, הלוואי ויתגלו עוד כמוך שחוקרים ומקדמים את החיים על פני כדור הארץ.