ברהיטות שאין כמוה, צולל טרנס מק’קנה לעומק היכולת של פטריות פסילוסיבין בפתרון בעיות אליהן לא מסוגל האדם להגיע בעצמו.
לאורך מאות שנים סיפקה הפטריה המסתורית לחוקרי הגוף-נפש השמאניים שינוי כיוון חשיבה והעניקה להם פרספקטיבה לא-אנושית לבעיות אנושיות, שאנו כמין לבד רק ננציח.
לאחר שנשאל טרנס בציניות “למה הוא לא פשוט שואל את פטריית הפסילוסיבין איך להציל את כדור הארץ?”, המשיכה השאלה להדהד בראשו, עד שהוא החל לשאול את השאלה בעצמו, “איך אנחנו יכולים להציל את העולם?”
לאחר לבטים רבים, הוא החליט לעשות צעד קדימה ולהפנות את השאלה לפטריה ולבקש ממנה פיתרון. הפשטריה שהינה יצור אינטליגנטי מאין כמוהו ענתה לו תשובה שאולי תישמע מזעזעת לחלק מהאנשים, אבל כשמקשיבים לעומק ההבנות אליהם הגיע לאחר מכן, נראה שאכן מדובר בתשובה המספקת פיתרון מועיל לפתרון בעיית ריבוי היתר של העולם שלנו, והעלאת רמת החיים למקום ראוי לכולנו.
מאמר מקור (אנגלית) Terence-McKenna-Asked-Magic-Mushrooms-How-To-Save-The-Planet
התכתבות מעניינת שהייתה בפייסבוק וראיתי לנכון להעלות לכאן:
משה: יש בעיית אוכלוסין בגלל הדרך שבה בחרנו לחיות. בעולם שבו לכל אחד יש כלי רכב והאוכל גדל באמצעות כימיקלים שמיוצרים מנפט לא תהיה ברירה אלא לצמצם את האוכלוסיה, ברצון או בכפיה.
לעומת זאת, אם בני האדם יתפקחו ויחליטו לקחת אחריות על המעשים שלהם, לגדל אוכל בעצמם בצורה טבעית ולא מזהמת ולחיות בקשר עם הטבע, אוכלוסית כדור הארץ יכולה לגדול עוד ואף להכפיל את עצמה בלי שום בעיה נראת לעין.
אילן: ההתרבות שיצאה מכלל שליטה מראה על מגמה שרק הולכת ומתחזקת ככל שהשנים חולפות. הוכח מדעית קשר ישיר בין אינטליגנציה (מודעות) לבין קצב התרבות. שפע האוכל המיוצר בעולם הוא גם אחד הגורמים המרכזיים לפיצוץ האוכלוסין הקרב ובא. אני איתך בחלום לגדל אוכל ולחיות בהרמוניה עם האדמה, רק שאנחנו כבר נמצאים במצב בו אין לבני כדור הארץ מספיק אדמה (ראויה למגורים) לגור עליה, בטח לא לגדל לעצמם את האוכל שלהם.
ניתן לראות בכל רחבי העולם את גדילת הערים אל מול צמצום השטח הכפרי, שמפנה עצמו לבניה עירונית הפולשת לתוכו מכורח המציאות.
גם באזור הכפרי בו אני גר, ובהמשך לפוסט שראיתי שפרסמת על בניין מפלצתי שהולך להיבנות מול הבית שלך, אנחנו כבר רואים את צמיחת הבטון וחיסול השטחים הירוקים שנותנים לכולנו אוויר לנשימה.
עשיתי חישוב גס של שטח כדור הארץ והגעתי לתוצאה: יש בסך הכול שטח יבשתי של 5 מיליארד ק”מ רבוע בכל כדור הארץ. אם נקזז את הקטבים הקפואים ואת המדבריות בהן החיים לא אפשריים, אני מניח שנגיע לשטח של 2 מיליארד ק”מ רבוע עליהן ראוי לבני אדם לחיות.
אם נחלק את ה 8 מיליארד לשטח האדמה, זה אומר שכל אדם יקבל 250 מ”ר לגור עליו, לבנות בית, לגדל את האוכל שלו, להחנות את הרכב, לבנות את העסק שלו, ועוד רשימה של צרכים הדורשת שטח. זה ישאיר את האינדיבידואל בשטח קטן של פחות מ 100 מ”ר, כשהעולם כולו יראה כמו גטו גדול ומגודר.
אם נקפוץ בזמן 50 שנים קדימה, לא יהיה לאף אחד אפשרות לזוז.
לאור מצב ההתרבות בעולם, אנו מגיעים בקלות למסקנה שבנית ערים לגובה היא הפיתרון האקולוגי ביותר שניתן לתת כרגע להמון המתעקש להתרבות ללא היכר
משה: מסכים עם רוב הנתונים ולפי מצב התודעה בכדור נראה שהפתרון המתאים יותר הוא צמצום האוכלוסיה.
רציתי להוסיף 2 נקודות לניתוח שלך:
1. מדבריות זה לא מצב טבעי וניתן לשקם אותם בחזרה. עצים מושכים אל עצמם מים ולא להפך. יש דוגמאות לכך אפילו בארץ.
2. בניה במגדלים אינה חוסכת דבר. כל האוכל צריך להיות מגודל על אותו שטח ומשונע למגדלים מה שמגדיל את הזיהום. למגדלים צריך לספק מים, אנרגיה ולדואג לנקות את כל הזבל שהם מפיקים. אין פה חסכון מהותי במשאבים רק בזבוז בהשוואה למגורים אקולוגים שתי מטר מהעגבניה שלך. תוסיף לזה את העובדה שבשיטת הפרמקלצ’ר כל חלקה מניבה יותר תפוקה בהשוואה לכל צורת חלקאות מודרנית קיימת (מונוקולטורה) והיתרון לגור במגדלים נעלם כלא היה.
אילן: חשיבה נוספת שאני מבקש להביא לכאן היא, שהשטחים המדבריים ואלה שאינם ראויים למגורי אדם (קטבים, מדבריות ועוד) מהווים חלק חשוב מהאיזון של כדור הארץ, כדי שיוכל למחזר את הפסולת (שאמורה להיות טבעית) שהחיות פולטות, להחזיר את קרני השמש חזרה לביוספירה, ופעולות רבות נוספות שאנו כלל לא מבינים בהם מאום.
נראה שהאדם הוא אכן החיה הפחות מפותחת על פני הכדור הזה, שהפסיקה להקשיב לטבע והמציאה לעצמה חוקים משלה שהולכים כרגע נגד חוקי הטבע, ויוצרים לכולנו חממה אקלימית רעילה.
הטבע החליט על מספר מקורות מים מתוקים סביבם גדלים צמחים שמספקים לכל חיות האדמה את האוכל הנדרש, ומעבר לכך לא הצמיח במקומות אחרים מסיבה טובה וחכמה.
האדם המתרבה ללא היכר למד להעביר מי שתיה למקומות בהם הטבע לא רצה שיהיו והצמיח גידולים במקומות שלא אמורים להיות, מה שעם השנים הופכת להיות חרב הפיפיות שלו עצמו, כשלכאורה הוא חושב שהוא מייצר יותר חיים, אך בעצם מכלה אותם בו ידיו.
נדרש זמן כדי לצפות בטבע כדי להתחיל להבין את ההגיון המופלא שמאחריו, (מה שלאנשי העיר אין את היכולת לעשות), ולכן עלינו לחדש את ההקשבה שלנו לכדור הארץ, כמו תלמידים בורים ששרפו את ספרי הלימוד ועתה חוזרים למקום של אי ידיעה – פתוחים ללמוד מתמיד.