• כיריים גז או כלב גז, עם אפשרות וויסות טובה של האש, כך שתהיה להבה קטנה אם רוצים
• סיר גדול (בהתאם לכמות האנשים) עשוי נירוסטה, אלומיניום או ברזל יצוק, כשברזל הוא החומר המועדף
• מכסה גדול לסיר (אחרי בישול המכסה יהיה חם מאוד. אפשר לקשור פיסת בד לידית)
• מצקת מזיגה – יכולה להיות מצקת מרק עם שקע מזיגה, או כוס נירוסטה מחוברת למוט/מקל
• קרש חיתוך בכדי לחתוך את הג’ינג’ר ואת התבלינים
• מכתש ועלי גדול בכדי לכתוש את התבלינים (רק את חלק מהם. אפשר להסתדר מצויין עם קרש חיתוך וסכין)
• סכין מטבח חותכת
• מיכל מים למילוי הסיר
• כוס זכוכית לטעימת הצ’אי
• דלפק הגשה, מחומר שאפשר לשטוף עם מים

~ הכמויות מותאמות לסיר ענק של 30-40 ליטר, שמתאים לכמות אנשים גדולה באירועים או פסטיבלים.
אפשר לחשב פחות או יותר את הכמויות ולהתאים אותן לסיר בישול ביתי, שלרוב יכיל כ 5-7 ליטר ~ .

מקלות קינמון שלמים – 10 מקלות של 10 ס”מ

ציפורן שלם – חופן, חצי כוס

הל שלם – כוס שלמה

ג’ינג’ר טרי – שורש גדול

אגוז מוסקט שלם – 10 אגוזים בינוניים

פרחי אניס שלמים – 5 יחידות

חלב שקדים/סויה של ויטריז – 5 ליטר

סוכר חום בהיר (של ניצת הדובדבן עובד טוב) – קילו ורבע

פלפל שחור שלם – 5 גרגירים

מלח – כפית וחצי

מרחב וניקיון – ראשית ניצור לנו מרחב נקי ואנרגטי, נפנה את הפסולת, נרחץ טוב טוב את הסיר ואת כלי הערבוב וההגשה, ונדאג שיהיו לנו מים טובים להכנת הצ’אי. זכרו שאיכות המים חשובה מאוד לטעמו והצלחתו של הצ’אי, כבר ראיתי מקרים בהם נשפך לאדמה סיר צ’אי ענקי שטעמו היה דוחה, רק מכיוון שהמים היו גרועים. הכי טעים זה לעשות צ’אי ממים של אוסמוזה הפוכה. (מערכת פילטרים מיוחדת) אפשר גם מים מינרליים אם יש לכם תקציב, ובכל מקרה טעמו את המים לפני שאתם שופכים אותם לסיר..אולי אז תגלו שזה היה מעשה חכם לעשות.
אם מדובר במי ברז, אז מומלץ למלא את הסיר במים ולהשאיר אותם באוויר הפתוח למשך שעה, כדי שהכלור יתאדה.

לעניין המרחב בו מבשלים את הצ’אי, שיהיה מרחב חיובי שאתם כמכיני הצ’אי מרגישים בו חופשי וטוב. למשל, לבשל צ’אי תוך כדי שיחת טלפון עם מנהל הבנק שרוצה לבטל לכם את מסגרת האשראי, זה רעיון ממש לא מבריק.

הכלל what you give is what you get עובד מצויין בעניין הכנת צ’אי.

במהלך כל זמן ההגשה לשמור את הדלפק נקי, להיות צמודים למטלית רטובה ולנקות את כל המקומות בהם נשפך צ’אי.

כשאנשים מגיעים לקנות צ’אי זה יכול להיות משתי סיבות עיקריות: הריח המענג או שהם ראו מישהו שותה צ’אי ועלה להם חשק.

ואז הם מגיעים לאזור הצ’אי והדבר הראשון שהם רואים בד”כ, זה את מגיש הצ’אי.  אני מניח שהם ירצו לראות אדם מסודר ונקי, שמריח טוב. ברשותכם אני חוסך מאיתנו לכתוב/לקרוא על מצבים מביכים של חוסר הגיינה. בבקשה תשטפו ידיים הרבה פעמים במהלך ההכנה וההגשה, בכל פעם שיש ספק קטן שבקטנים, לשטוף ידיים עם סבון.
אם כלי נפל על הרצפה, לשטוף כמו שצריך וכו’.

השתדלתי לכתוב הערכה לכמויות שאני מכניס בד”כ לסיר (מעולם לא מדדתי או שקלתי כמויות), אך בבקשה אנשים, אל תספרו את גרגירי ההל שאתם מכניסים לסיר, אלא תרגישו כמה נכון לשים. הכמויות מתייחסות לסיר גדול לכמות של כ 100 כוסות (כ 30-40 ליטר), שזהו הסיר בו בדרך כלל אני מכין צ’אי בפסטיבלים או אירועים. אם תרצו כמויות קטנות יותר אז שנו בהתאם את הכמויות.

אני יודע שאנשים זקוקים למידות מדוייקות כדי להכין משהו שמעולם לא הכינו, וזה בסדר בפעמים הראשונות למדוד בכוסות וכפות, רק דעו לכם שהכמויות לעולם לא יכולות להיות מדוייקות בכל הכנת צ’אי, גם מכיוון שבכל חנות תבלינים הם יהיו בעוצמה אחרת, כמות הסוכר משנה את טעם התבלינים, זמן הבישול הארוך מחזק תבלינים מסויימים ומחליש אחרים, כך יוצא שאיכות המים והאנרגיה של מכין הצ’אי יהיו בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הטעם של הצ’אי.

לפעמים שמים את התבלינים ולאחר בישול של רבע שעה מבינים שיש להוסיף תבלין מסויים, זה עניין של טעם ותחושה, והשאר יבוא עם הניסיון.

כמה מתוק?
לגבי כמות הסוכר המומלצת, מתכון זה נכתב להכנת צ’אי מתוק. מי שנמנע מסוכר או שאוהב מעט סוכר, יכול לשנות את כמות הסוכר או להימנע מהוספתו. אפשר גם לשים בצ’אי תמרים כדי להמתיק אותו, אך זה ישנה את המרקם העדין שלו.

אישית אין לי הרבה ניסיון בהכנת צ’אי ללא סוכר, כך שתצטרכו לגלות בעצמכם את כמויות התבלינים ואת זמן הבישול הרצוי ללא סוכר. קחו בחשבון שהסוכר מוציא מתבלינים מסויימים טעם חזק יותר ומחליש טעמם של תבלינים אחרים, אז יש לחקור ולנסות.

בכל מקרה, בבקשה אל תכניסו לצ’אי ממתיקים מלאכותיים, גם מכיוון שיהיה לו טעם לוואי, גם בגלל הנזק האדיר שהם עושים לגוף ולנשמה, וגם מכיוון שמעולם לא ניסיתי את זה ויכול להיות שתהיה לזה השפעה שלילית על הגוף.

אני משתמש תמיד בסוכר חום בהיר – מקנה סוכר. ממש לא מומלץ להשתמש בסוכר חום כהה עם מולסה, כי הוא יצבע לכם את הצא’י בחום כהה וישתלט על כל הטעם של התבלינים. לא יוצא טעים, אפשר לחסוך התנסות כואבת.

הרמוניה
כמו שרואים בהסברים, הכנת צ’אי היא יחידה אחת, פעולה אחת שלמה. בדיוק כמו גוף האדם, אם נוציא ממנו איבר הוא כבר לא יהיה אותו גוף.

ראשית נמלא את מחצית הסיר במים ונשים על להבה גדולה כדי שיתחממו. לא מומלץ להרתיח מים בקומקום חשמלי, אלא ניתן לתהליך החום הטבעי של האש לעשות את שלו. האש היא חלק מהעניין.

במקביל נכתוש אגוז מוסקט, גרגירי הל, נשבור את מקלות הקינמון לחתיכות של כ 5 ס”מ, ונחתוך רצועות דקות דקות של הג’נג’ר הטרי.

במהלך כתישת וחיתוך התבלינים, לא לערבב ביניהם, אלא, שכל תבלין יהיה בצלוחית משלו. הסיבה לכך היא, שברגע שהתבלינים נוגעים זה בזה הם משנים את טעמם ומאבדים את הגוון המיוחד שלהם, ועם תבלינים כאלה אי אפשר להכין צ’אי טעים. לתת להם לפגוש האחד את השני בתוך הסיר.

את התבלינים אנחנו מכניסים לסיר אחד אחד. הראשון נכנס הקינמון, אחריו הג’ינג’ר, ציפורן, מוסקט, הל. מביאים את הסיר לרתיחה ועוד בישול של עשר דקות על אש בינונית. חשוב שהמים יבעבעו כדי להוציא מהתבלינים את הטעם.

השלב הבא הוא הכנסת הפלפל השחור והאניס, שניהם נחשבים למעדני טעם, אחד חריף והשני מתוק. עוד בישול של עשר דקות.

בשלב הזה המטבח כבר מלא בריח של תבלינים והלב מתחיל להתמוסס..

(כתבתי את השלב הזה של כ 20 דקות, אך אם אתם לא ממהרים תנו לו גם יותר)

עכשיו הגיע שלב הוספת החלב שקדים/סויה (כן כן אני זוכר שיש גם מלח וסוכר..סבלנות).

זה הזמן להנמיך את האש…. ולהוסיף את החלב שקדים בקצב אחיד, כך שלא יווצרו גושים. פשוט לשפוך את כל כמות חלב שקדים לסיר.
להמתין קמעה..

עכשיו יש לנו כבר צ’אי לבן בז’ בסיר, וזה הזמן להגביר את האש ולהביא אותו לרתיחה עם החלב.
וכאן יש נקודה חשובה.. לאחר הרתיחה הראשונה יש להנמיך את האש ומייד להוסיף את הסוכר כדי שיגבש את הצא’י וימנע מהחלב להתגבש.

בשלב זה אנו משאירים את הצ’אי לבישול על אש נמוכה וכבר אפשר להוסיף את קורט המלח ולערבב.

במהלך הבישול אנחנו מערבבים את הצ’אי עם מצקת המרק הגדולה, אך הערבוב הוא בצורה שונה ממה שמכירים. אנו פשוט מוזגים צ’אי לתוך הסיר שוב ושוב, מגובה של כ 20 ס”מ, וכך מאווררים את הצ’אי הטעים ומוסיפים לו ארומה ריחנית.

בשלב הזה יש להיות עם הצ’אי לגמרי..לא לדבר עם הדודה בטלפון ולא להתעסק עם הפייסבוק.. רק להיות עם הצ’אי ולהביא כוונה של רפואה ואהבה..שימו שם איזו תפילה שבא לכם שתהיה לברכה כשאנשים ישתו את משקה הקסם שהכנתם.

לאחר רבע שעה של בישול נוסף – הצ’אי כבר מוכן לשתיה, אבל יש לזכור שככל שהוא יתבשל יותר כך הוא יהיה טעים יותר.

היו פעמים שבישלתי צ’אי במשך יומיים והטעם שלו היה כטעם גן עדן.

אם אתם עושים אירוע והסיר מגיע לרבע מהכמות, אז לא לתת לו להיגמר עד הסוף, אלא – הוסיפו מים רותחים (לעולם לא מים קרים), תבלינים וחלב והמשיכו לבשל לפני ההגשה.

אתם תראו שזה עובד כמו קסם.. עוד ועוד משקה פלאים נובע מהסיר..

כמות התבלינים שיש להוסיף היא בערך חצי הכמות, מכיוון שהתבלינים בתחתית הסיר יוסיפו להעניק טעם חזק וארומה.
אם אלה תבלינים טריים, תופתעו מכמות הטעם שהם יכולים לתת עוד ועוד.

במהלך הבישול של הצ’אי (שיכול להיות שעות רבות ואף ימים) יש לשמור את המכסה סגור, אך לא סגור לגמרי כדי שהצ’אי לא יגלוש.

כדי שהצ’אי ישאר נקי ולא יכנסו אליו אבק ודברים מעופפים אחרים, ובמיוחד אם אנחנו מדברים מעל סיר הצ’אי (כדאי לברר באינטרנט כמה רוק נפלט מהפה במהלך דיבור) אז בוודאי שנרצה שהסיר יהיה מכוסה.

כיסוי הסיר גם ימנע מהמים להתאדות במהירות.

בכל מקרה, אחת לשעה כדאי לטעום את הצ’אי כדי לבדוק שהוא לא הפך להיות מרוכז או מתוק מידי, ובמידה וכן אז להוסיף מים רותחים, ולפעמים גם עוד קצת חלב.
.

נשאלת השאלה, האם מותר למאסטר הצ’אי לטעום ישירות מהסיר? מהמצקת?

התשובה שאני נותן היא לא! ממש לא!

כדי לכבד את כלל האנשים שישתו מהצ’אי הזה, יש לשמור אותו סטרילי ונקי לכל אורך הדרך, כך שזה לא לעניין לטעום את הצ’אי ישירות מהמצקת, גם אם זה נראה לכם בטל בשישים, יש כאן עניין אנרגטי, ורבים מהאנשים שיראו אתכם טועמים מהמצקת ומחזירים אותה לסיר, פשוט יגעלו ולא ירצו לשתות (אני מביניהם).

בבקשה לכבד את הצ’אי לכל אורך הדרך..

הדרך לטעום היא – למזוג עם המצקת חצי כוס (זכוכית) של צ’אי ולחכות שיתקרר קצת לפני הטעימה. אם תטעמו מהר מידי לא תוכלו לדעת מה טעמו האמיתי של הצ’אי וגם לא את מתיקותו האמיתית (חום משנה את חוש הטעם למתיקות) ויכול לקרות שתוסיפו רכיבים מיותרים שיוציאו אותו מאיזון. זכרו שבד”כ אנשים שותים את הצ’אי אחרי כמה דקות וכך כדאי לטעום אותו.

לאחר שהצ’אי מן / וומן החליטו שטעמו של הצ’אי ערב לחיך ומכובד להגשה, הגיע הזמן לחלוק אותו לאנשים.

כמה דברים לגבי המזיגה:

1. לא למזוג מעל הסיר הפתוח, תמיד למזוג מחוץ לסיר. קרו לי מקרים רבים בהם הכוס התבקעה ונשרה לי מהיד, או שפשוט החליקה מסיבה זו או אחרת, ולא נרצה שחתיכות הזכוכית יהיו בתוך הסיר. מעבר לכך שבמהלך המזיגה מטפטף צ’אי מהכוס, שלא תמיד נקיה בחלקים החיצוניים שלה. כבוד וניקיון כבר אמרנו.

2. ברגע המזיגה כדאי להיות בשקט, פשוט לא לדבר. גם אם זה קשה לחלק מהאנשים, זה רק כמה שניות של חסד..מדיטציה..תפילה קטנה.. פשוט ליהנות מהמזיגה ולתת לאדם שמתבונן ליהנות גם כן.

תמצאו שרגע המזיגה הוא סוג של טקס קטן של רגע, שמעלה חיוך עמוק בפניהם של המקבלים את הצ’אי.

3. כאשר מוזגים את הצ’אי יש להחזיק את הכוס בשתי אצבעות בחלק העליון שלה, במפלס העליון אליו לא יגיע הצ’אי, מכיוון שברגע שמפלס הצ’אי יגיע למקום בו האצבעות נמצאות זה יהפוך להיות חם..ממש חם. אחרי כמה פעמים כאלה תהיה כוויה..אז בואו נשמור על מגיש הצ’אי בריא ושלם.

4. אחרי המזיגה יש כלל בטיחות אחד חשוב שאני מבקש לזכור: להניח את הכוס על הדלפק ולא למסור אותה ישירות לאדם.

אפשר לדבר רבות על הרגע הזה של העברת הצ’אי לאדם, במיוחד אם הוא ילד, ולספר לכם על מקרים מביכים ואחרים מסוכנים שקרו בעת העברת הצ’אי הרותח מעבר לדלפק.

באופן עקרוני, הרבה יותר קל לאדם לאסוף כוס מדלפק מאשר לקחת אותה מיד של אדם אחר, ככה גם תהיה לו הזדמנות לגעת בכוס ולהעריך את הטמפרטורה שלה לפני שהוא מרים אותה.

5. אם מילאתם את הכוס קצת יותר מידי, לא לשפוך חזרה לתוך הסיר. גם אם יש סיבה טובה אשר תהיה, לא לשפוך חזרה לסיר!
מעבר לעניין הבריאותי, יש לזכור סיר הצ’אי הוא נביעה חד כיוונית של אנרגיה, וברגע שטוענים את הנביעה הזאת באנרגיה הנכונה היא תיתן ותיתן ככל שתבקשו. כמו מעיין שנובע רק מתוכו החוצה, כך הוא סיר הצ’אי, מעיין שנותן עצמו לעולם.

בפעם אחת שלא הקפדתי על הכלל הזה, העברתי כוס רותחת לבחורה חביבה שזרחה מאושר באותו הרגע. בדיוק באותו אירוע נקנו כוסות זכוכית חדשות מאיכות גרועה (שלא הכרתי מקודם) וקרה מקרה בו היא החזיקה את הכוס, כאשר היא התבקעה לשניים ונשרה לה מהיד. למזלנו לא קרה לאף אחד כלום

באותו נושא, לא למזוג צ’אי רותח לכוס רטובה או קרה. אם אין לכם מספיק זמן לחכות שהכוסות יתייבשו, אז שימו אותם על מכסה הסיר כדי שיתחממו, או חממו מים בסיר אחר והניחו בתוכו את הכוסות (לא להרתיח, בערך 60 מעלות) ואז שלפו מתוכו את הכוסות ומזגו בהן צ’אי. בצורה זו לא יהיה שינוי טמפרטורה קיצוני והכוסות ישארו שלמות. (במיוחד בחורף כשהאוויר קר)

ולסיכום,

תודה שקראתם עד כאן

 אילן אביב

כתבו לי אם בא לכם contact@people4ever.com

עונה לכל פניה